- מדוע נאכלות המתכות בתחתית כלי השייט?
- האם ניתן להגן עליהם באופן מושלם?
- איך משפיע החיבור למתח חוף על קצב האיכול והאם ניתן לנטרל את ההשפעה מבלי לפגוע בבטיחות?
השאלות הללו נשאלות ע"י שייטים רבים בארץ בתקופה האחרונה בעקבות נזקים בדרגות שונות עד כדי טביעה. בכתבה ינסה אורי לוינסון לתת תשובות וכלים לפתור את הבעיה גם לאלה מבינינו שאינם בקיאים בנושאים טכנים.
בכל כלי שייט קיימים מתחת לקו המים כמה סוגי מתכות. העיקריות הן נירוסטה, ברונזה, אלומיניום, ברזל. בחלק מהמקרים מתכות אלו צמודות ביניהן מחוץ לגוף הסירה, לדוגמא מדחף מברונזה וציר נירוסטה, ומקושרות בתוך היאכטה ע"י כבל חשמלי המחבר בין התורן לקיל, למיכלים, מעברי גוף, מנוע, ציר ועוד. מערכת הארקות זאת נקראת BONDING SYSTEM והיא תעניק ליאכטה הגנה (לא תמיד מלאה) נגד ברקים, תימנע היווצרות ניצוצות בתוך היאכטה, אך בעיקר נועדה להגנה מפני התחשמלות בזמן חיבור למתח חוף.
בין המתכת למים המקיפים אותה נוצר פוטנציאל חשמלי (מתח). לכל מתכת הפוטנציאל שלה. בטבלת נובל ניתן לראות שהפוטנציאל של אבץ ואלומיניום הוא בין הגבוהים, ובתחתית הרשימה מתכות אצילות כגון זהב ופלטינה.
כאמור המתכות הללו טבולות במים שמשמשים כמוליך חשמלי. ככל שהמים מלוחים יותר הולכת החשמל שלהם גבוהה יותר. הפרשי הפוטנציאל בין המתכות, החיבור הפיזי ביניהן במים והחיבורים בתוך היאכטה בצירוף המים המקיפים יוצרים זרמים חשמליים הגורמים לאיכול, כאשר המתכת בעלת הפוטנציאל הגבוה תאוכל תמיד ראשונה. הפתרון הנפוץ והיעיל ביאכטות לבעיה זו הוא חיבור אנודת אבץ אחת או יותר, לחלק מתכת מתחת למים. אנודה זו sacrifice anode)) תגן על חלקי המתכת המחוברים ביניהם במים ואלו המחוברים לבונדינג סיסטם. את גודל האבץ ואת תקינות הבונדינג סיסטם ניתן לבדוק בעזרת מד מיוחד הבודק פוטנציאל כלפי המים.
אבץ קטן מידי לא יגן בצורה מספקת ואבץ גדול מידי יכול במקרים מסוימים לגרום נזק, לכלוך בין האבץ לתושבת שלו יפחית במידת ההגנה המוענקת, אבץ על הציר או המדחף לא יגן על חלקי מתכת אחרים. את הבדיקה מומלץ לבצע כל כמה חודשים. בכלי שייט מאלומיניום או ברזל מומלץ להתקין מכשיר קבוע.
כל יאכטה שתטופל לפי המתואר עד שלב זה תהיה מוגנת עד חיבורה למתח חוף. כדי להגן מפני התחשמלות מחברים את ההארקה מהחוף לבונדינג סיסטם ביאכטה. חוסר בחיבור כזה מסכן את הנוכחים בתוך ובסביבות היאכטה. החיבור למתח חוף יחבר את חלקי המתכת בסירה לשאר הסירות ברציף, לעמודי המרינה וכו'.
דרך כבל ההארקה יתחילו להיכנס ליאכטה זרמים נוספים stray currents)) שיגרמו לגידול דרמטי בקצב איכול האבץ במקרה הטוב ומתכות אחרות במקרה פחות טוב.
קיימות שתי שיטות נפוצות לפתרון בעיה זו:
התקנת שנאי מבודד (Isolation Transformer) שיטה זו מושלמת מבחינת ההגנה על היאכטה אבל קיימים בה חסרונות. השנאי חייב להיות בהספקים גבוהים בהתאם לצרכנים, הווה אומר משקל רב, נפח גדול ועלות די גבוהה. ההגנה מפני התחשמלות הייתה מושלמת בעבר כשנהגו למקם את השנאים בקופסא על המזח, אבל במשך השנים החלו להתקין אותם בתוך היאכטות מטעמי נוחות ומאז קיימת סכנת התחשמלות במקרה של תקלה בצד הכניסה של השנאי.
מבודד גלווני. מעין פילטר חשמלי המותקן בתוך היאכטה על כבל ההארקה המגיע מהחוף. פילטר זה מונע כניסה של זרם ישר שהוא הגורם לאיכול, ומאפשר זרימת זרם חילופין בכבל בזמן תקלה המהווה סכנת התחשמלות. קיימים מבודדים גלוונים ברמות שונות וזרמים שונים. מומלץ להתקין מבודד הבנוי לפי תקן ABYC בתוספת קבל פנימי המשפר את ההגנה על היאכטה ובעל אפשרות להוספת מוניטור לבדיקת תקינות ההארקה.
הסבר מפורט יותר ניתן למצוא באתר www.sterling-power.com
פתרון זה הוא הנפוץ ביותר בכלים בינוניים וקטנים עקב העלויות הזולות יחסית וההתקנה הפשוטה.